פסק-דין בתיק ת"א 6741-04

1.         זהו פסק דין בתביעות הדדיות של הצדדים - תביעה ראשית, במסגרתה תבעה התובעת, את  יתרת התמורה החוזית, בגין עבודות בנייה שבוצעה עבורה, ופיצויים בגין נזקים שנגרמו לה לטענתה, עקב הפרת החוזים שנכרתו בין הצדדים ע"י הנתבעת; תביעה שכנגד, במסגרתה תבעה הנתבעת פיצויים, בגין נזקים שנגרמו לה, עקב איחור בסיום ביצוע העבודות ע"י התובעת. הוחלט לקבל את התביעה הראשית באופן חלקי, ולדחות את התביעה שכנגד.

  2.       התובעת, הינה חברה העוסקת בין היתר, בביצוע עבודות בניה ושיפוץ מבנים.

התובעת נבחרה ע"י הנתבעת, לבצע עבודות בניה ושיפוץ, במתחם בירוחם, בו מנהלת הנתבעת מדרשה ואכסניה.

בין הצדדים נכרתו מס' חוזים בנוגע למבנים במתחם האמור, ובין היתר, חוזה מס' 1100, שעניינו הרחבת אכסניית הנוער (להלן: "חוזה 1100"), חוזה מס' 1104, שעניינו ביצוע עבודות הריסה ושיפוצים במבנים מס' 637 ו-638 באכסניית הנוער, וחוזה מס' 1111, שעניינו שיפוץ מבנה מס' 637 (להלן: "חוזה 1111").

חוזה 1111 נחתם ביום 30.8.00, מס' חודשים לאחר תחילת ביצוע העבודות ע"פ יתר החוזים שנכרתו בין הצדדים (צו התחלת עבודה בגין אותם חוזים, ניתן ביום 15.12.99), כאשר עוד קודם לכן, נערך בין הצדדים, סיכום מפורט לענין ביצוע עבודות השיפוץ במבנה 637, אשר הועלה על כתב ע"י מנהל הנתבעת, מר שמואל פרידמן בן שלום (להלן: "מר בן שלום"), במכתבו מיום 9.7.00 ( נ/3 -   להלן: "זכרון הדברים").

במסגרת זכרון הדברים, התייחסו הצדדים לחוזה קודם שנערך ביניהם, שעניינו ביצוע עבודות במבנה 636 באכסניית הנוער. אין מחלוקת, כי מבנים 637 ו-636 הינם מבנים דומים מאד, וכהגדרת ב"כ התובעת בסיכומיו, מבנה 637 הינו "כמעט זהה למבנה 636". זכרון הדברים פירט את השינויים המוסכמים בעבודות, ביחס לחוזה לשיפוץ בניין 636.  

בסעיף 7 לזכרון הדברים הוסכם, כי "זמן ביצוע פרוייקט יהיה 5 חודשי עבודה, עד למסירתו הסופית ליזם".

בסעיף 8 הותנה: " מוברר כי לקבלן ישנן כל התוכניות לביצוע. כך שאין עילה לעיכובים, פרט לכך שהפיקוח יהיה חייב לקבל את כל השינויים שבוצעו בבניין 636 ולפיהם הקבלן יעבוד ".

בסיכום סיור הקבלנים מיום 29.4.99, אשר צורף כנספח לחוזה 1111, הותנה, כי "לוח זמנים לביצוע הפרויקט - 180 יום קלנדריים". בסעיף 16 לתנאים המיוחדים בחוזה האמור נקבע, כי "עמידה בלוח הזמנים היא אחד התנאים הבסיסיים לקיום החוזה". הוסכם, כי הקבלן יגיש תוך שבוע ממועד קבלת צו התחלת עבודה, לוח זמנים מפורט לביצוע העבודה, אשר ייבדק ע"י המפקח.

הן בחוזה 1100, והן בחוזה 1111, נקבעו הוראות לענין מתן ארכות, או קיצור משך הזמן לביצוע העבודות, וכן נקבעו פיצויים מוסכמים, בגין איחור בהשלמת העבודות. בחוזה 1111 נקבע מנגנון חישוב פיצויים בגין איחורים, ע"פ הנוסחה המקובלת בחוזי המדף של המדינה, ואילו בחוזה 1100 נקבע לענין זה בסעיף 20: " במקרה והקבלן לא ישלים את ביצוע העבודות נשוא חוזה זה, או שלב כלשהו ממנו בהתאם ללוח הזמנים, יחויב הקבלן לשלם למזמין סך של 10000 ש"ח (עשר אלף ש"ח) בתור פיצויים מוסכמים וקבועים מראש בגין כל שבוע איחור ובאופן יחסי לחלקי שבוע של איחור בהשלמת ביצוע העבודה נשוא חוזה זה וזאת מבלי לגרוע מכל זכות העומדת למזמין עפ"י החוזה ו/או עפ"י כל דין" .

אין מחלוקת, כי התובעת לא קיבלה מהנתבעת, או ממשרד הפיקוח, את שירותיו שכרה הנתבעת, צו התחלת עבודה ביחס לחוזה 1111. יחד עם זאת, במכתבו מיום 20.7.00 - נ/4 , הודיע מנהל התובעת, מר ישי מדלסי, למנהל הנתבעת, מר בן שלום: " לאור ההסכם שגובש בינינו ועד לחתימת החוזה בפועל הנני להודיעך כי חברתנו מתחילה בביצוע העבודה בפועל למרות כי לא נחתם בינינו החוזה וההסכם שנכתב על גבי דפי טיוטא תקפים והם מהווים את הבסיס להסכם בינינו. עוד להזכירך כי בסיכום בינינו הוסכם כי תנאי התשלום לעבודה זו הוא ש+30 יום".

העבודות במבנה 637, נמשכו חודשים רבים. לטענת התובעת, נמסר המבנה לאכלוס ביום 9.12.01, אם כי, טרם חובר לחשמל באותו מועד. לטענת הנתבעת, רק בחודש אוגוסט 2002, באיחור של כשנה, סיימה התובעת לבצע את "העבודות העיקריות" שנדרשה לבצע, אלא שגם אז לטענתה, לא עמדה התובעת בהתחייבויותיה החוזיות במלואן, והותירה ליקויים רבים, שלא תוקנו. התובעת מצדה טענה, כי הנתבעת, המתכננים והמפקחים מטעמה, הם שאחראים לעיכובים, בין היתר, בשלב בשל עיכוב בחתימת חוזה 1111, החלפת מתכננים במסגרת הפרויקט, שינויים מהותיים שנערכו בתוכניות העבודה של מבנה 637, במהלך העבודה, חוסרים וליקויים בתוכניות הביצוע שנמסרו לתובעת, הפסקת העבודה ע"פ הוראת התובעת, לצורך בניית מרתף, וכן, הוספת עבודות שונות מעבר למוסכם בחוזה, לרבות בניית קומה שניה במבנה. לטענת הנתבעת, חלק הארי של העיכוב בביצוע העבודות, נבע מהתנהלות התובעת, ומקשיים כספיים, בגינם לא העסיקה כוח אדם בהיקף הדרוש, ולא ביצעה את העבודות בקצב הראוי.

3.         במסגרת התביעה הראשית, נתבעה יתרת התמורה החוזית, שעמדה לטענת התובעת, על 445,952 ש"ח, בהתאם לחשבונות שאושרו ע"י משרד הפיקוח, בניכוי הסכומים אותם הנתבעת שילמה לתובעת עד אז, אשר הסתכמו בכ-3,790,187 ש"ח. כן נתבעו, רווח שנמנע מן התובעת לטענתה, בשל ביצוע עבודות שונות שנכללו במסגרת החוזים, ע"י קבלנים אחרים, תמורה שלא שולמה לה עבור עבודות נוספות שביצעה, עלות חומרים שרכשה על חשבונה, וכן פיצויים עבור נזקים נוספים שנגרמו לה לטענתה, עקב התנהגות הנתבעת, לרבות פגיעה בשמה הטוב ובמוניטין שלה, ואשר הוערכו בכתב התביעה ב-300,000 ש"ח.

סכום התביעה הראשית נכון למועד הגשתה - 1,161,266 ש"ח.

במסגרת התביעה שכנגד, תבעה הנתבעת לחייב את התובעת, לשלם לה פיצויים מוסכמים, בהתאם לחוזה 1100, בסך 10,000 ש"ח, לכל שבוע איחור במסירת המבנה. ע"פ כתב התביעה שכנגד, הסתכמו הפיצויים המוסכמים במועד הגשתו, בסך 726,392 ש"ח, ואולם התביעה הועמדה על סך 400,000 ש"ח, משיקולי אגרה.

4.         לתובעת העידו מנהלה, מר ישי מדלסי, ומר חיים אללוף, אחד מבעליה של התובעת, אשר שימש כמנהל העבודה במסגרת הפרויקט.

כמו כן העידה התובעת את אינג' אלכס פוזנר, מי ששימש כמנהל הפרויקט, ואת אינג' אלכס פינטושל, המפקח על ביצוע העבודות. שניהם הועסקו ע"י חברת א.אפשטיין ובניו, אשר נשכרה ע"י הנתבעת, לצורך ניהול הפרויקט ופיקוח מקצועי על ביצועו. עדים אלה זומנו לבקשת ב"כ התובעת, לא הוגשו תצהירים מטעמם, והם נחקרו בחקירה ראשית ובחקירה נגדית.

לנתבעת העיד מנהלה, מר שמואל פרידמן-בן שלום.

5.         קודם הדיון בפלוגתאות לגופן, נתייחס באופן כללי, לעדויותיהם של אינג' פוזנר ושל אינג' פינטושל, אשר כאמור להלן, נמצאו חיוניות להכרעה בשאלות העיקריות. אינג' פינטושל ואינג' פוזנר תמכו בעדויותיהם, בגרסת הנתבעת, ביחס לתביעה הראשית. הדבר איננו מפתיע, שכן הגנת הנתבעת נשענת במידה רבה, על קביעות מקצועיות של שני העדים האמורים, הן לענין ביצוע העבודות, והתנהלות התובעת במהלכן, והן לענין ההתחשבנות בין הצדדים. אינג' פינטושל ואינג' פוזנר העידו כאמור, כעדי התובעת. בסיכומיה טענה התובעת בהרחבה, כי עדים אלה היו מעוניינים לסייע לנתבעת, וכי יש לדחות עדויותיהם בנקודות שונות, כבלתי מהימנות.